החלטה בתיק ב"ל 2333-05-12

1.         לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, להפסקת קיזוז המתבצע מקצבת הניידות של המבקש בגין חוב מזונות.

2.         להלן טענות המבקש:

            א.         המבקש, יליד שנת 1955, מתקיים מקצבת נכות כללית וכן מקבל קצבת ניידות.

            ב.         המשיב מקזז מחצית מקצבת הניידות לה זכאי המבקש, בשל חוב מזונות.

ג.          במסגרת הליכי הוצל"פ בהם פתח המשיב כנגד המבקש בגין חוב המזונות (תיק הוצל"פ 03-00200-95-7), טען המבקש טענת "פרעתי". לגישתו, פרע זה מכבר את כל חובו למשיב, שכן החל מחודש מאי 1995 ועד 30.6.02 קוזזה - כנגד חוב המזונות - תוספת תלויים המגיעה לו, מבלי שהדבר נזקף לזכותו על ידי המשיב.

ד.         ביום 31.1.11 הורתה ראש ההוצאה לפועל, הרשמת אושרית הובר היימן, כדלקמן:

"החייב הגיש בפני בקשה בטענת "פרעתי", במסגרתה טען כי פרע את חובו לזוכה באמצעות קיזוזים שבוצעו, החל משנת 1995, מקצבת הנכות ותוספת התלויים לה היה זכאי, ואף למעשה זכאי להשבת כספים אשר נגבו ע"י הזוכה ביתר. בקשת החייב נתמכת בתצהירו ובמסמכים שונים שנערכו, לכאורה, במהלך השנים ע"י הזוכה...

בהחלטתי מיום 30.4.10 ניתנה לזוכה, לבקשתו, אורכה להגשת תגובתו לבקשה ואולם תגובה כאמור לא הוגשה... הצדק עם ב"כ החייב, כאשר הוא מלין על התנהגות הזוכה במקרה דנן, אשר חרף אורכה שניתנה לו נמנע מלהגיש תגובתו ואף בא כוחו הגיע לדיון היום כאשר אינו ערוך ליתן תשובות מלאות, לגופו של עניין...

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

1. עיכוב ההליכים יעמוד על כנו;

2. בתוך 30 יום מהיום יגיש ב"כ הזוכה תגובה מפורטת לטענות החייב... 3. הזוכה ישא בהוצאותיו האישיות של החייב בגין התייצבותו לדיון דהיום...

4. באשר לטענת החייב בדבר קיזוזים הממשיכים להתבצע מקצבת הנכות לה הוא זכאי, הרי שעפ"י סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995, זכאי הזוכה לנכות סכומים ששילם, וככל שלחייב טענות לעניין זה, הרי שעפ"י סעיף 391 לאותו החוק, הסמכות הייחודית לעניין זה נתונה לביה"ד האזורי לעבודה והחייב רשאי לעתור בפניו, ככל שימצא לנכון".

ה.         נכון להיום, וכפי שנמסר על ידי הצדדים, לא חלה התקדמות כלשהי בתיק ההוצל"פ וטרם ניתנה החלטה נוספת.

ו.          ביום 2.5.12 הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, " להורות על עיכוב הקיזוזים כנגד הנתבע בכלל ו/או מקצבת הניידות של התובע עד להכרעת ראש ההוצל"פ בטענת פרעתי", וזאת " מאותם טעמים ונימוקים אשר מצא ראש ההוצל"פ לקבוע וביתר שאת נוכח טענותיו של התובע כמפורט בבקשתו בטענת פרעתי". יחד עם הבקשה למתן צו זמני הוגש כתב תביעה, אשר הסעד המבוקש במסגרתו זהה למעשה לסעד המבוקש במסגרת הבקשה הזמנית.

3.         להלן עיקרי תשובת המשיב:

א.         ביום 25.5.94 ניתן פסק דין למזונות ילדי המבקש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתו חויב המבקש לשלם לגרושתו סך של 2,000 ש"ח לחודש.

ב.         משהמבקש לא שילם את המזונות בהם חויב בתקופה שבין 12/94 ל - 12/01, שילם המשיב לגרושתו של המבקש מזונות בסך של 108,751 ש"ח בתקופה זו בהתאם לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג - 1973.

ג.          נכון להיום, לאחר קיזוזים שבוצעו מגמלאות המבקש ולאחר שנלקחו בחשבון תשלומים אחדים שביצע במסגרת ההוצל"פ, עומד חובו של המבקש על סך של 70,204 ש"ח.

ד.         למבקש שולמה תוספת תלויים עבור ילדיו החל מיום 13.2.93 ועד 31.12.99, כאשר החל מיום 28.12.95 קוזזו סכומים שונים מתוספת זו בגין חוב המזונות. החל מיום 1.1.00 שולמה תוספת התלויים לגרושתו עבור קצבת הנכות שלה, ולכן המבקש לא זכאי היה לתוספת זו וככל שהינו עומד על קבלתה יש לצרף את גרושתו להליך. החל מיום 1.7.02 שולמה תוספת התלויים (בגין קצבת נכותו) לגרושתו, בהתאם לבקשתה.